הקדמה
לאופן שבו האישה מקבלת את הכאב, יש השפעה מכרעת על חווית הלידה היא יכולה לתפוס את הכאב באופן חיובי תפקודי ויצירתי,להתייחס לכאב כאל מסר בעל משמעות חיובית הנדרש לתהליך הלידה.
לידה נטולת כאבים היא בעיה עתיקה, השאלה איך ניתן ללדת ללא כאב מלווה את האנשות ואף זכתה להתייחסות בסיפורי התנ"ך ,אנשי הדת תמיד הדגישו את קיום הכאב בלידה וטענו בין היתר שהכאב קשור לסיבת העזיבה של אדם וחווה מגן העדן.
בתקופה שלנו אנו מייחסים חשיבות להשפעה של הנפש על הגוף, ולהיפך הם קשורים אחד לשני, כאשר נשבר הקשר בניהם נוצר כאב בגוף, הגורם החשוב בהתמודדות עם הכאב הוא האמון בתהליך, ואי יצירת התנגדות, השימוש בתרופות להעלמת כאב הוא כמו להרוג את השליח הבא למסור הודעה חשובה.
התייחסות לכאב שונה מאדם לאדם, אולם פירוש הכאב נעשה ע"י המוח.
היכולת להתמודד עם הכאב מושפע מנתונים אישיים, אופן קבלת הכאב הנתון גם להשפעה חברתית ותרבותית.
הפחד של האישה נובע מתחושת חוסר ביטחון ואי ודאות לגבי היכולת שלה לסבול את הכאב, בדרך כלל כאב מהווה איום וגורם לפחד. בעוד הכאב בלידה הוא הכרחי, כל ציר הוא עוד מדרגה המקרבת לסיום תהליך הלידה, הציר הוא מעין שליח המבשר על תחילת תהליך הלידה מודיע לה להתכונן לבוא התינוק.
בספר של WILLIAMS OBSTETRICS 1985 מובאת הלידה ככאב הנורא ביותר בחיי האישה, כמו כן מצוינות בו דרכים להתמודדות עם כאב, היכולות לעזור ולהביא לתוצאות חיוביות בלידה.
כמו כן ידוע שקיים קשר בין היכולת לסבול כאב למשך הזמן שהאישה סובלת, ככל שזמן הלידה קצר יותר לאישה יש יכולת טובה יותר להתמודד עם הכאב.
ששת הגורמים הפיסיים שגורמים לכאב בלידה
חוסר בחמצן בשריר הרחם כאשר אין הרפיה של השריר בין הצירים .
מתיחת צוואר הרחם ולחיצה על עצבי הצוואר ע"י ראש העובר.
מתיחת החצוצרות, שחלות, פריטוניאום.
מתח וכיווץ של ליגמנטים של הרחם.
לחץ על האורטרה, שלפוחית שתן ורקטום.
מתיחת שרירי רצפת האגן.
ששת הגורמים המשפיעים על התקדמות בלידה
עוצמה ומשך הציר.
קצב תהליך המחיקה והפתיחה של צוואר הרחם משפיע על אורך הלידה ועל הכאב, ככל שהתהליך מתקדם ללא הפרעה וזמן הלידה קצר , יש מספיק אנרגיה להתמודד עם הכאב.
מידת ההרפיה של שרירי רצפת האגן, קיים קושי במקרה של מתח מוגבר בשרירי תעלת הלידה(וגניסמוס) מופיע אצל נשים שחוו אונס, או התעללות מינית וסיבות נוספות.
לידה ראשונה ,גיל האישה- צעירה מתחת לגיל -17 או מעל -37, מצב גופני ירוד, עייפות, אנמיה, יש להם השפעה על סיבולת הגוף.
מצג התינוק וגודלו.
פחד היסטריה וחרדה בלידה משבש תהליך תקין, משפיע על הפרשת האדרנלין המפריע להופעת צירים סדירים ויעילים לביסוס תהליך הלידה.
רופא בשם לוזום האמין בתודעה האנושית וניהל אלפי לידות נטולות כאב.
השיטה מבוססת על שיתוף פעולה מודע, האם מנסה לשתף פעולה כשהיא נמצאת בתהליך מדיטציה ומודעת למהלך הלידה, מקבלת בברכה לא נלחמת ולא מנסה להתנגד.
לוזום טען שהכאב נוצר בגלל המאבק שקיים בזמן הלידה כשהאם נאבקת ומכווצת את כל מנגנוני הלידה בגלל הפחד מלידה כואבת. ההתנגדות והמאבק ממוקדים בפחד , היא מונעת מהתינוק להיוולד בזמן שהוא מנסה לצאת, למעשה נוצר עימות בין האם לתינוק ועימות זה אחראי על הכאב.
יש שני דרכים בהן ניתן להרגיע את האם לדעתו:
שהאם תלד בחוסר תודעה תחת השפעת סם ולעולם לא תוכל להפוך לאם במלוא מובן המלה, כי כאשר נולד תינוק יחד עמו נולדת גם האם. או שהאם צריכה להיות נתונה בהכרה מלאה בלידה, כי בהכרה זו גם היא נולדת ולכן יש להכשיר את תודעת האם לקראת הלידה ,היא תקבל אותה באופן מדיטטיבי , אינה צריכה להתנגד, או להיאבק, היא צריכה לשתף פעולה עם כל מה שקורה בלידה, כמו שהנהר זורם באפיק שלו. ואז תתרחש לידה נטולת כאבים.
קיימים גורמים משתנים המשפיעים על יכולת התמודדות עם כאב בלידה
מצבי -רוח, מבנה אישיות, יחסים בין בני הזוג והרצון ומוכנות שלהם לבואו של התינוק.
בוניקה מונה- 3 מרכיבים פסיכולוגים המשפיעים על כאב:
חרדה ומעורבות רגשית.
מוטיבציה.
קווי מחשבה.
לכן טוענת שחשוב ללמד את האישה שיטות להתמודדות עם הכאב ושתהיה לה יכולת לשלוט בתהליך הלידה, ולדעת להחליט על השיטה המתאימה לה להתמודדות עם כאב בלידה.
הוא טוענת שבקצות העצבים ישנם תאים מסוימים אשר מגורים כל הזמן, ודבר זה גורם לסף סבל נמוך והגדלת תחושת הכאב. היא גם טוענת שבזמן התכווצות השרירים יש הרס תאים , וזה כמו טראומה פיזית לרקמה ועקב כך מופרשים חומרים כמו חומצה לקטית היוצרים כאב חזק.
ה" סבילות לכאב"
שונה מאישה אחת לשנייה, יש נשים עם סף סבילות גבוה יותר ויש נשים עם סף סבילות נמוך יותר וזה ניתן לשינוי ע"י למידה ממושכת כיצד להתמודד עם כאב, ללא לפחד ממנו.
"סף תחושת הכאב"
זו נקודת שבירה שבה אדם מרגיש לראשונה את הכאב, וניתן לומר שאצל מרבית האנשים המצב זהה מלבד אנשים החיים תחת כאב תמידי ואצלם קיים מצב מסוים של פחות רגישות לכאב, כי הגוף נמצא תחת הפרשה גבוה של חומרים המפחיתים כאב.
השוני בין בני אדם הוא באופן שהם מתמודדים עם הכאב.
זה קשור להרגלי חיים, האם הוא נוהג להשתמש במשככי כאב על כל כאב או מאתגר את הגוף להפעיל מנגנון טבעי נגד הכאב.
בכל מקרה יותר קל לסבול כאב בזמן תנועה מאשר בשכיבה וחוסר תנועה, ולכן אנשים שפעילים ועוסקים בפעילות ספורטיבית יש להם תזמון טוב של חומרי הרגעה.
השפעת פעילות מערכת העצבים האוטונומית על תהליך הלידה,
מערכת הסימפאטטית משחררת אדרנלין לזרם הדם ומשפיעה על :
עלייה בקצב – הדופק .
עלייה במספר הנשימות לדקה.
עלייה בלחץ- הדם.
מגבירה פירוק סוכר לזרם הדם.
וזה נועד למטרת להישרדות,למצבי סכנה שיש צורך להילחם או לברוח , הרגשות הנלווים לרמות אדרנלין גבוהות בדם הם : כעס, דאגה, פחד.
מערכת הפארא-סימפתטטית מפרישה דופאמין וחומרים מרגיעים ומשפרת את:
העיכול.
הפוריות.
תפקודים קיומיים של האורגניזם.
הרגשה הנלווית להרפיה היא תחושת נינוחות, ושחרור של שרירים ושל מחשבות טורדניות.
טכניקות ההרפיה
פועלות לחיזוק פעילות המערכת הפארא- סימפאטטית
התגובה הנוצרת בגוף היא מצב מטבולי מופחת, בגלל מפעילות נמוכה של המערכת הסימפאטית ופעילות דומיננטית ומאוזנת של המערכת הפארא-סימפאטטית, בעקבות כך חלים שינויים כגון: האטה בקצב לב, קצב הנשימות מואט והן יותר עמוקות, ירידה בלחץ -דם וירידה בכמות של חומצת הדם.
שיטות וטכניקות להרפיה בזמן הלידה
נשיפות איטיות, הרפיית העפעפיים,יוגה ,דמיון מודרך, מדיטציה, שיטת פאולה,שיטת לאמז.
אזורי- הכאב העיקריים בלידה
בטן תחתונה, גב תחתון, ורצפת האגן
כאבים בבטן התחתונה יכולים לנבוע מהסיבות הבאות:
מתיחה של רקמה סחוסית המחברת את שתי עצמות האגן מלפנים, באזור כף הערווה – הסימפיסיס-פוב??יס וזאת עקב מצג עורף לאחור /התברגות מוקדמת של ראש התינוק לאגן/ראש גדול של התינוק.
סיבה נוספת עשויה להיות הקרנה של כאב מתוך הרקמות השריריות של האגן – צוואר הרחם המתמתח, התרחבות תעלת הלידה , שלפוחית שתן מלאה.
תנוחות מומלצות להקלת כאבים בבטן תחתונה
כדאי להיעזר בתנוחות של 'תליה' או התמתחות, " בטן ארוכה" המרחיקות עד כמה שניתן את כלוב הצלעות מכלוב האגן, אפשר להיתלות על המלווה.
כאב בגב התחתון עשוי להתמקד בדרך כלל
באיזור 'גומות החן' של הישבן, רקמות החיבור הסחוסיות המחברות בין כנפות האגן לבין חוליות עמוד השדרה הגדולות – הצולב והעצה, ועצם הזנב – הסקרום.
מוקדים אפשריים נוספים לכאב בגב התחתון הם באזור הסקרום, הנובעים מהזזה של עצם הזנב אחורנית עקב לחץ הראש שמופעל על-ידי התינוק. הלחץ המופעל על-ידי הראש על האגן מבפנים, מגיע גם לעצבים ההיקפיים באזור עמוד השדרה התחתון, והכאב יכול להיות מוקרן למעשה מתוך האגן כלפי חוץ.
תנוחות לכאבי גב- בזמן צירים
הישעני לפנים, קדימה על שולחן ולהיעזר בעיסוי על הסאקרום וגב תחתון.
כאבים ברצפת האגן
יכול לנבוע מלחץ הראש של התינוק על רצפת האגן והימתחותם של רקמות וקצות עצבים בעת מעבר הראש, הכאב המקרין כלפי מטה.
תנוחות לכאבים ברצפת האגן ואזור המפשעה
ישיבה כדור פיזיו-טרפי- נותן תמיכה לכאב, או שכיבה על הצד,או ישיבה על אסלה,או עמידת- שש, חשוב לשמור את הסאקרום (עצם העצה ) חופשי מלחץ.
טיפול לכאב בעזרת קומפרס חם או קר
לכאבים בגב התחתון וברצפת האגן מתאים בדרך-כלל קור (קרחום עטוף במגבת פנים, שקית אפונים קפואות וכו'), ולכאבים בבטן התחתונה מתאים בדרך-כלל חום (זרם מים חמים, בקבוק חם, שקיות חימום וכו').
מסקנות
יכולת התמודדות עם כאב בלידה ,שונה מאישה אחת לרעותה. לנשים המנסות להתמודד עם הכאב באופן טבעי, מומלץ לא להילחם בכאב, אלא לזרום איתו, ולקבל אותו כחלק מועיל להתקדמות בלידה.
ככל שזמן הלידה מתקצר, לאישה יש יכולת לסבול את הכאב וכוח להתמודד.
קבלת הכאב באופן חיובי תמנע הפרשת הורמון האדרנלין המופרש בתגובה למתח נפשי חרדה והשפעות הלוואי השליליות בין היתר הפרעה לזרימת הדם תקינה לרחם ולתינוק,בנוסף ל ירידה בחמצון שריר הרחם שקשורה גם לשיבוש קצב נשימה.
העובר יכול לפתח סימני מצוקה שהביטוי שלהם יהיה בירידה בדופק העובר.
האישה תחווה כאב רב יותר , תהליך הלידה משובש, ונעשה ארוך ומתיש.
ולכן חשוב ללמד את האישה טכניקות נשימה, למטרת הרפיה ושיפור רמת חמצון.